חר"ג ואח' נ' חנה ואח'

פסק דין

לטענת התובעים, ביום 27/4/2008 הם התקשרו עם הנתבעים בהסכם לתכנון בית פרטי. על פי ההסכם, היה על הנתבעים לשלם לתובעים את תמורת התכנון לפי התקדמות העבודה: עם חתימת ההסכם 10%, בשלב השני עם סיום תכניות מוקדמות 25% ובשלב השלישי, עם סיום הכנת תכניות הרישוי 25%; בשלב הרביעי עם סיום תכניות עבודה מפורטות 30% ובשלב האחרון – פיקוח עליון עם התקדמות העבודה 10%. סה"כ התמורה המוסכמת – 6,350 דולר.

אין מחלוקת שהתובעים ביצעו את השלב השני וקיבלו את תמורת עבודתם עד לאותו שלב. המחלוקת בין הצדדים נוגעת לביצוע השלב השלישי, על פי הסכם ההתקשרות כאמור.

לטענת התובעים, על אף שהם הכינו את התכניות לרישוי, הנתבעים לא שילמו להם את התשלום בגין שלב זה בסך של 7,086 ₪, ולפיכך הם מבקשים מבית המשפט לחייבם לשלם סכום זה.

מנגד טוענים הנתבעים כי, התובעים לא קיימו את השלב השלישי על פי ההסכם ולא הכינו את התכניות לרישוי. לטענתם, התובעים לא סיפקו להם מענה מספק לדרישותיהם בתכנון הבית, אותם העלו שוב ושוב בפניהם. לטענתם, הם ביקשו מהתובעים להטמיע בתכניות הרישוי את התכנית המוצעת על ידי מעצבת הפנים מטעמם, אולם התובעים סירבו לשתף פעולה איתם ועם המעצבת ובכך עיכבו את סיום תכניות הרישוי והגשתם לאישור.

במהלך הדיון, העידה התובעת 1 כי לאחר סיום הכנת התכניות המוקדמות הם התחילו בהכנת הבקשה להיתר ואף קיבלו אישור מהג"ה. לדבריה, לנתבעים היה קשה לקבל החלטות וכל הזמן ביקשו שינויים נוספים בתוכניות; על פי בקשתם הוטמעו והוכנסו כל השינויים שנתבקשו בהתאם לחוו"ד של היועצת לאנרגיה.

התובעת אישרה כי הנתבעים ביקשו להטמיע בתכניות תכנית שהוכנה ע"י מעצבת הפנים; לדבריה, הם היו מוכנים לעשות כן, אולם בתנאי שישולם להם התשלום השלישי בגין הכנת התכניות בשיעור 25%, ומשהנתבעים לא עשו כן, הם לא נענו לבקשתם להכנסת השינויים על פי תכניות מעצבת הפנים והגישו את תביעתם הנוכחית.

בעדותם, מסרו הנתבעים כי התובעים דחפו להגשת הבקשה להיתר לפני מתן מענה לדרישותיהם; הם יידעו את התובעים שהם מביאים מעצבת פנים, דבר שמקובל, אולם נתקלו בחוסר שיתוף פעולה ובגסות רוח מצד התובעים כלפיהם וכלפי המעצבת; לדברי הנתבעים, התובעים נהגו משיקולי אגו כאשר סירבו לקבל הנחיות ממעצבת הפנים.

הנתבעים אף העידו כי בהעדר שיתוף פעולה מצד התובעים, הם שכרו מתכנן אחר אשר ביצע את התכניות לפי רצונם והגיש את הבקשה להיתר.

לאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים ולמכלול החומר שבתיק, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

כאמור, התובעים מאשרים כי הם התנו את הטמעת השינויים על פי התכניות של מעצבת הפנים לתכניות הרישוי, בכך שהתובעים ישלמו את התשלום בגין השלב השלישי בדבר הכנת תכניות הרישוי כאמור. ודוק: תשלום זה על פי הסכם ההתקשרות היה אמור להתבצע רק לאחר השלמת התכניות לצורך הגשת הבקשה למתן היתר. לפיכך, סירובם של התובעים להשלים את התכניות על פי רצונם ודרישותיהם של הנתבעים, הוא בבחינת הפרה של הסכם ההתקשרות מצד התובעים. מכאן, שהנתבעים זכאים לתרופות הקבועות בדין, לרבות ביטול ההסכם והתקשרות עם מתכנן אחר. דרישתם של הנתבעים מהתובעים להתאים את התוכניות על פי צרכיהם והעדפותיהם, הינה דרישה לגיטימית וסבירה שניתן לצפות ממתכנן לקבל אותה בהבנה ובצורה מקצועית.

לנוכח כל האמור, התביעה נדחית.

בנסיבות הענין, אינני נותן צו להוצאות.

בקשה לרשות ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש בבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ז שבט תשע"א, 01 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: